מרולה  - "עץ האוצר" של אפריקה

מתוך ביטאון ה"חקלאות החדשה" באינטרנט




מבחר מוצרי מרולה ושמן מרולה – דרמוט קסידי





פרי המרולה שהיווה את המקור התזונתי של בני האדם באפריקה מזה מעל ל-12,000 שנה, מפורסם כעת כפרי שהפך להיות אחד ממקורות היצוא המוצלחים ביותר של דרום אפריקה וזאת בדמותו של הליקר הידוע בשם "קרם אמרולה". אך אין די בכך, אלא שמגוון מוצרי המרולה המופקים מהעץ ומהפרי הולך ועולה ובמהלך 4 השנים האחרונות התרבו הפיתוחים מהעץ וסבבו החל השימוש שהחל להיעשות בו מבחינת הפקת מוצרים לטיפוח העור המתבססים על שמן המרולה המופק מחרצן המרולה ואשר הציג פוטנציאל שוק נרחב של הפרי האפריקאי המקומי. עד היום עץ המרולה (סקלרוקאריה ביראה) צמח בטבע בצורה פראית, אך לאחר 25 שנים של מחקר, זוהו מתוכו 9 זנים של העץ.
מעטים העצים באפריקה שזכו להערכה גבוהה כל כך מצד התושבים המקומיים כמו העץ המלכותי הזה מול שפעת השימושים שניתן להפיק ממנו לתזונה ומבחינה תרבותית. העץ מופיע בסוואנה המיוערת של דרום אפריקה ובמערב אפריקה, סודן. המקומיים נהגו לאסוף כמויות גדולות של פירות בשלים מזני העצים השונים ועשו בהם שימושים נפוצים רבים כמו ריבה ואלכוהול. הפרות שנאספו מהעצים הגדלים פרא גם נמכרו למעבדים מקומיים לצורך ייצור מיגון נרחב של מוצרי מזון וקוסמטיקה המהווים מקור חשוב של הכנסות עבור המקומיים. עם זאת, איכות הכמות והפרי מהעץ שונים מעץ לעץ ומשנה לשנה, וזיהוי הפרודוקטיביות והאמינות שלו עדיין נמצאים במחקר מתמשך שנמצא בעדיפות.


המרולה הזהוב

כאשר צוות מאוניברסיטת פרטוריה התחיל לעבוד על 'האצלת' המרולה בשנת 1980, המוצרים המסחריים כמו ליקר האמרולה התחילו מהר מאד לצוץ, ובעקבותיהם מוצרי מזון אחרים כמו מיץ פרות, אגוזים וג'לי. חרצני המרולה שבתחילה התעלמו מהם כמוצר וההתמקדות היתה יותר על תהליך העיבוד של עיסת הפרות, הוכחו לאחר מכן באופן הדרגתי ככאלה המכילים בתוכם שמן בעל ערך, שאמנם היה חסר טעם וריח, אך עשיר בנוגדי חימצון ובחומצה אולאית. לשמן חרצן המרולה יצא שם ככזה שהוא פי 48 יציב יותר מאשר שמן הזית הטוב ביותר שקיים ולכן הוא אידיאלי עבור תעשיית הבשמים.   השמן המופק באמצעות פחמן דו חמצני  בלחץ גבוה הוא כעת המרכיב המרכזי והעיקרי של למעלה מ-20 מוצרי טיפוח המיועדים לעור ולשיער המיוצרים בדרום אפריקה על ידי חברת מוצרי מרולה לימפופו (Limpopo Marula Products).  ל'מרולה הזהוב' קיים מיגוון רחב של מוצרים הכוללים בתוכם סבונים, שמפו, קרמי גוף, דאודורנטים ותרסיסים נגד יתושים.
מיגוון המרולה המתבסס על מוצרי מזון גם הוא במגמת עליה. בשרו של הפרי הבשל בצבע צהוב הינו בעל טעם חזק ומכיל פי 4 יותר ויטמין C מאשר פירות הדר אחרים. המפעל בפולוקוואן (Polokwane) ), עיר הבירה של פרובינציית לימפופו, מייצרים מיצי פירות ותרכיזי מיץ.  האגוז שגודלו כאגוז מלך הוא גם מאד מזין, גבוה באנרגית חלבון (28.3%) ובמינרלים (במיוחד מגנזיום, ברזל, נחושת, אבץ וזרחן) אגוזי המרולה שימשו באופן מסורתי כמקור למזון לשעת חרום. פרומגולד (Promagold), חברה שהוקמה על ידי יזמית מקומית, שירלי פוטגייטר לצורך שידרוג המרולה הזהוב, שיווקה את המרולה בדמות שוקולדים, צ'טאני, תערובות אגוזים וצנימים. גם לאגוזים השלמים קיים ביקוש ולאחרונה הוזמנו מסקנדינביה בכמות של 30 טונות.


התגברות הביקוש

זיהוי 9 הזנים שנבחרו במיוחד בעקבות איכויות תוכן הפרי שלהם והאגוזים, יעזור להבטיח שאספקת החרצנים וקליפת הפרי יתאימו לביקוש ההולך וגדל למוצרי המרולה. כיום ישנם 6,000 אנשים שאוספים את הפירות עבור ייצורו של ליקר האמרולה. עבור האוספים, שרבות מהן הן נשים הגרות בקצה הפארק הלאומי קרוגר זה יכול להוות מקור חיוני של הכנסות, ועם יכולת רווחים של מעל ל-70$ לכל עץ. פוטנציאל זה הביא לכך שממשלת פרובינציית לימפופו כוננה פסטיבל של 3 חודשים במהלך 3 חודשי הקציר של המרולה (ינואר – מרץ). חברת דיסטל (Sistel), מפיקת האמרולה נתנה חסות על חוברת שהוצאה על המרולה וממשלת הפרובינציה גם היא הקימה משתלה של מרולה שסייעה בהפצתם של 5 מיליון עצים לצורך נטיעה במשקים כחלק לעידוד חידוש תכנית הייעור.
שיווק מוצרי העור והמזון נמצא עדיין בשלביו המוקדמים אך הוא מתחיל לצבור תאוצה בהופעתם של מגוון חנויות מקומיות באזור. בינתיים, המחקר ממשיך במגוון רחב של כיוונים וכולל בתוכו פיתוח של מכונה לפיצוח האגוזים, מיצוי של חומר משמר לשמן המרולה ובמחקר של 153 חומרי הטעם שנמצאים בקליפת  המרולה וכן בפיתוח נוסף של השמן עבור  תעשיות הקוסמטיקה והתרופות.
הכתבה היא באדיבות תרומתו של דרמוט קאסידי.
(ביטאון החקלאות החדשה הינה הפקת אינטרנט של WREN)